שמואל ב כד:יא מפרשים: מצודת דוד ומנחת שי

וַיָּ֥קָם דָּוִ֖ד בַּבֹּ֑קֶר (פ) וּדְבַר־יְהוָ֗ה הָיָה֙ אֶל־גָּ֣ד הַנָּבִ֔יא חֹזֵ֥ה דָוִ֖ד לֵאמֹֽר׃

מצודת דוד

ויקם דוד בבקר. רוצה לומר: מיד כאשר קם דוד בבקר, היה דבר ה׳ אל גד וגו׳:
שאל רבBookmarkShareCopy

מנחת שי

ויקם דוד בבקר ודבר וגו'. במקצת ספרים פיסקא באמצע פסוק:
שאל רבBookmarkShareCopy

מצודת דוד

חוזה דוד. נקרא כן, על כי כל נבואותיו לא היו רק לדוד, ולא לזולת:
שאל רבBookmarkShareCopy